"From
Arami Oved Avi to Chad Gadya - a mystical journey led by the Vilna Gaon"
Rabbi Ari
Kahn
1.
דברים פרק כו
(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ
לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם
בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:(ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים
וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה:
2.
הגדה
צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב
אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ
לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה
וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב
Go forth and learn what Laban the Aramean
wanted to do to our father Jacob. Pharaoh had issued a decree against the male
children only, but Laban wanted to uproot everyone - as it is said: "The
Aramean wished to destroy my father; and he went down to Egypt and sojourned
there, few in number; and he became there a nation - great and mighty and
numerous."
3.
רש"י דברים פרק כו
פסוק ה
ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי
המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב
לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:
4.
שמות פרק יד
(ה) וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ
מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ
מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ:(ו) וַיֶּאְסֹר אֶת
רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ:(ז) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל
רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ:(ח) וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד
רָמָה:
5. And it was told the king of Egypt that the
people fled; and the heart of Pharaoh and of his servants was turned against
the people, and they said, Why have we done this, that we have let Israel go
from serving us? 6. And he made ready his chariot, and took his people with
him; 7. And he took six hundred chosen chariots, and all the chariots of Egypt,
and captains over every one of them. 8. And the Lord hardened the heart of
Pharaoh king of Egypt, and he pursued after the people of Israel; and the people
of Israel went out with a high hand.
5.
זוהר חדש - תיקונים כרך
ב דף עז עמוד א
… איהי ריקם ודא הוא דאמר יעקב (בראשית לא) לולי אלהי
אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני. ואמאי בגין דאיתמר בלבן
(שם) ותחלף את משכרתי עשרת מונים .. ובגין דא אית אלהים מסטרא דעץ
הדעת טוב ורע ואית אלהים חיים ומלך עולם ומסטרא דאילנא דחיי ולא זכין ליה אלא מארי
קבלה דידעין רזין דאורייתא.
“You are sending me empty-handed”
6.
באור הגר"א על תקו"ז
- תיקון יא מתיקונים אחרונים
ריקם שלחתני - … והענין כי יעקב ולבן דוגמת ישראל במצרים כמו שאמרו האבות הן סימן לבנים גלות
יעקב ואחר כך לקח את כל רכושו כמו שכתוב הנה ראיתי את כל
אשר לבן כו' וכן וינצלו את מצרים ובמקל לקה לבן ברכושו דוגמת מטה דמצרים
... וכמו שברח יעקב כן במצרים שאמרו דרך כו' כמ"ש בהת"ז בפורקנא קדמייתא
דנפקו במנוסה כו' וכן דרך שלשת ימים וכן ויגד ללבן ביום השלישי, וכן השיגו ביום
השביעי כמו שכתב וירדוף אחריו דרך כו' הכל כמו במצרים, וכן כל המעשה למי שמדקדק. ולכן
אמרו בספור יציאת מצרים "ודורש מארמי אובד אבי עד כו'" וז"ש
ואמי בגין כו' ור"ל היאך ע"י היו"ד לא הושב ריקם ואמר בגין דאתמר בלבן
ותחלף כו' להשיבו ריקם ולבן לקה בכולם כמ"ש אם כה יאמר עקודים כו'. וז"ש
ובאת י' אתעביד ליה נס. כמו בייציאת מצרים דעשר מכות היו עשרה נסים לישראל כמ"ש
עשרה נסים נעשו לאבותינו וכן ביעקב ולבן לקה בממונו ונתקיים ביעקב כמו במצרים ואחרי
כן יצאו ברכוש כו' וכן ביעקב כתיב ומאשר לאבינו כו':
Yakov and Lavan are a archetype of Israel and
Egypt, as it is said the Fathers are a sign for the children, the exile of
Yakov and then he took all of his (Lavan’s) possessions, as it is written
…likewise Egypt was taken advantage of with a stick Lavan was struck in his possessions
with a stick like the staff in Egypt, …and as Yakov escaped likewise in Egypt as
it says “a distance…” …a distance of three days and Lavan was told on the third
day, and he caught them on the seventh day, …everything like Egypt, and all the
actions to one who reads carefully
7.
בראשית פרק ל
(כה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר
יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה
אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי:(כו) תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי
אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ:(כז)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי
ה' בִּגְלָלֶךָ:(כח) וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה:(כט) וַיֹּאמֶר
אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ
אִתִּי:...(לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב
וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:(לז) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל
לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן
אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת:...(מג) וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת
וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:
25. And it came to pass, when
Rachel had born Joseph, that Jacob said to Laban, Send me away, that I may go
to my own place, and to my country. 26. Give me my wives and my children, for
whom I have served you, and let me go; for you know my service which I have done
for you. 27. And Laban said to him, I beg you, if I have found favor in your
eyes, remain; for I have learned by experience that the Lord has blessed me for
your sake. 28. And he said, Appoint me your wages, and I will give it. 29. And
he said to him, You know how I have served you, and how your cattle was with
me. 30. For it was little which you had before I came, and it has now increased
to a multitude; and the Lord has blessed you since my coming; and now when
shall I provide for my own house also? 31. And he said, What shall I give you?
And Jacob said, You shall not give me any thing; if you will do this thing for
me, I will again feed and keep your flock. 32. I will pass through all your
flock today, removing from there all the speckled and spotted cattle, and all
the brown cattle among the sheep, and the spotted and speckled among the goats;
and of such shall be my hire. 33. So shall my righteousness answer for me in
time to come, when you come to look into my wages with you; every one that is
not speckled and spotted among the goats, and brown among the sheep, that shall
be counted stolen with me. 34. And Laban said, Behold, would it might be
according to your word. 35. And he removed that day the male goats that were
striped and spotted, and all the female goats that were speckled and spotted,
and every one that had some white in it, and all the brown among the sheep, and
gave them to the hand of his sons. 36. And he set three days’ journey between
himself and Jacob; and Jacob fed the rest of Laban’s flocks. 37. And Jacob took
rods of green poplar, and of the almond and plane tree; and peeled white
streaks in them, and made the white appear which was in the rods.
8.
בראשית פרק לא
(ג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב
שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב
וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ:(ה) וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי
אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה
עִמָּדִי:(ו) וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן:(ז)
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ
אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי:(ח) אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ
כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל
הַצֹּאן עֲקֻדִּים:(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
(יח) וַיִּנְהַג אֶת כָּל
מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן
אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן:(יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת
צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ:(כ) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב
אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:(כא) וַיִּבְרַח
הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר
הַגִּלְעָד:(כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח
יַעֲקֹב:(כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת
יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:(כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן
הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב
מִטּוֹב עַד רָע:(כה) וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר
וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד:(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ
וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב:(כז) לָמָּה נַחְבֵּאתָ
לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים
בְּתֹף וּבְכִנּוֹר:(כח) וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה
הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ:
18. And he carried away all his cattle, and all his
goods which he had acquired, the cattle of his getting, which he had acquired
in Padan-Aram, to go to Isaac his father in the land of Canaan. 19. And Laban
went to shear his sheep; and Rachel had stolen the teraphim that were her
father’s. 20. And Jacob outwitted Laban the Aramean, in that he did not tell
him that he fled. 21. And he fled with all that he had; and he rose up, and
passed over the river, and set his face toward the Mount Gilead. 22. And it was
told Laban on the third day that Jacob had fled. 23. And he took his brothers
with him, and pursued after him seven days’ journey; and they overtook him in
the Mount Gilead. 24. And God came to Laban the Aramean in a dream by night,
and said to him, Take heed that you speak not to Jacob either good or bad. 25.
Then Laban overtook Jacob. Now Jacob had pitched his tent in the mount; and
Laban with his brothers pitched in the Mount of Gilead. 26. And Laban said to
Jacob, What have you done, that you have stolen away unawares to me, and
carried away my daughters, as captives taken with the sword? 27. Why did you
flee away secretly, and steal away from me; and did not tell me, that I might
have sent you away with mirth, and with songs, with tambourine, and with harp?
28. And why did you not let me kiss my sons and my daughters? Now you have done
foolishly in so doing.
9.
שמות פרק טו
(א) אָז יָשִׁיר
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיקֹוָק וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה
לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:(ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי
לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:
(ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ
תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם
הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים
אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:
1. Then sang Moses and the
people of Israel this song to the Lord, and spoke, saying, I will sing to the
Lord, for he has triumphed gloriously; the horse and his rider has he thrown
into the sea.2. The Lord is my strength and song, and he has become my
salvation; he is my God, and I will praise him; my father’s God, and I will
exalt him.
7. And in the
greatness of your excellency you have overthrown those that rose up against
you; you sent forth your anger, which consumed them as stubble.
20. And Miriam the prophetess,
the sister of Aaron, took a tambourine in her hand; and all the women went out
after her with tambourines, dancing.
10. הגדה
של פסח - נוסח ההגדה:
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא שׁוּנְרָא,
וְאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא
כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי
זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ
לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא,
חַד גַּדְיָא:וְאָתָא נוּרָא, וְשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ
לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא,
חַד גַּדְיָא:וְאָתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא,
דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא,
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט,
וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא,
דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין
אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט
לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף
לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא,
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא,
דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:
HAD GADYA
One
kid, One
little kid My
father bought for two zuzim. A cat passed by and ate the kid, One little kid My
father bought for two zuzim. A dog arrived and bit the cat that ate the kid,
One little kid My
father bought for two zuzim. A heavy stick then beat the dog that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim. A fire
burned the heavy stick that beat the dog that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim. Water
put the fire out that burned the stick that beat the dog that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim. An ox
drank all that water up that doused the fire that burned the stick that beat the dog
that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim. A
butcher slaughtered the same ox that drank the water that
doused the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim. The
Angel of Death took off butcher who slaughtered the ox that
drank the water that doused the fire that burned the stick that
beat the dog that bit the cat That ate the kid, One little kid My
father bought for two zuzim. Then the Holy One Blessed be He killed the Angel
of Death who
took off the butcher who slaughtered the ox that drank the water that
doused the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat That
ate the kid, One little kid My father bought for two zuzim.
11. פירש
הגר"א לחד גדיה
חד גדיא דזבין אבא –
פירש כלל גדול אצלינו שכל הטובות שהיו ושיהיו עוד בין בעולם הזה ובין בעולם הבא את
כולם ירשנו מאבותינו בעת שבירך יצחק את יעקב ולולא הברכות חסרנו את כל, והכל היו
לעשו והסיבה להברכות היו
שני גדיי עזים, ובגמרא אמרו וכי מאכלו של יצחק היו שני גדיי עזים אלא אחד לפסח
ואחד לחגיגה ורבותינו דרשו קח לך שני גדיי עזים טובים טוב לך וטוב לבניך, טוב לך
שתירש את הברכות. וטוב לבניך שיזכו להביא שני שעירים לכפר עליהם ביוה"כ. אחד
לה' ואחד לעזאזל, ונראה דהא בהא תליא כמו שהשעירים של יוה"כ אחד בא לכפר ואחד
בא לפייס את השטן שלא יקטרג כך השעירים... וידוע כי הברכות מסר יעקב אבינו
ע"ה לבנו ליוסף גם הבכורה נתן לו וכשבירך יעקב לבניו בכל השבטים לא נאמר לשון
ברכה וביוסף כתיב ברכות אביך וכו' תהיין לראש יוסף, וגם זה ידוע שהשבטים גברה
קנאה ביניהם ומכרו את יוסף אותו למצרים כדי לבטל הברכות והבכורה, ונתגלגל הדבר
וירדו אבותחנו למצרים וכתיב ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות וכן
יבואר שהיו מחמת המטה וכן ענני הכבוד וכל הטובות שהיו בבית המקדש נקרא על
המטה כמו שנעשה בימי משה היה זכות המטה ומשה מסר ליהושע. וזה שרמז
בעל האגדה היאך נתגלגל הדבר בבואם למצרים ובאיזה זכות נגאלו מה שהיה מראש ועד סוף
וז"ש חד גדיא
ואתא שונרא – טבע
השונרא היא מתקנאת וזהו קנאת השבטים שקנאו ביוסף.
ואתא כלבא – זו פרעה
ואתא חוטרה – זה המטה
שהכה לפרעה
ואתא נורא – זה היצר
הרע
ואתא תורא – זה אדום
ושתא למיא – זה כנסת
ישראל
ואתא השוחט – זה משיח
בן יוסף
ואתא מלאך המות – כי
משיח בן יוסף נהרג
12. שמות
פרק יג
(יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים
אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם:(יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי
מִזֶּה אִתְּכֶם:
13. בראשית
פרק לט
(יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ
בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא
הַחוּצָה:(יג) וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה:
14. תהלים
פרק קיד
(ג) הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:
15. מכילתא
דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ג
שמעון איש קטרון אומר בזכות
עצמות של יוסף אני קורע להם את הים שנ' ויעזוב בגדו אצלה וינס החוצה (בראשית לט יב)
וכתיב הים ראה וינס (תהלים קיד ג).
No comments:
Post a Comment